<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית ראשון שער רביעי</h1>
<h2>דף יג:</h2>
לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה. במה דברים אמורים כשהיתה אבוקה כנגדו אבל אם אין אבוקה כנגדו לכתחילה לא ישחוט בלילה, שמא ידרוס ושמא יחליד ולא ירגיש. עבר ושחט שחיטתו כשירה. וכן הדין בשוחט ביום בבית אפל, שהכלל לכל זמן ולכל מקום שאינו רואה בשעת שחיטתו מה שהוא שוחט.
<h2>דף יד.</h2>
השוחט בשבת וביום הכיפורים אפילו בשוגג אסורה באכילה בו ביום לכל אדם. ולערב מותרת אפילו למי ששחטה. במה דברים אמורים בשוגג אבל במזיד אסורה לו לעולם, קונסין אותו על שהזיד ושחט, אבל אחרים אוכלין אותה לערב. יש מי שהורה שאסורה לאחרים לערב עד שימתינו בכדי שתעשה. ויש מי שהורה שמותרת להם לערב מיד.
<h2>דף טו:</h2>
השוחט בשבת לחולה שחלה מבעוד יום ועדיין הוא חולה בשעת שחיטה, מותרת לבריא באומצא, רצוני לומר בלא בישול ובלא מליחה. ואם חלה בו ביום, יש מי שאוסר משום מוקצה, ויש מי שמתיר, ולזה דעתי נוטה. חלה מבעוד יום והבריא, הרי הוא כשוחט לבריא ואסורה לו לעולם ולערב מותרת לאחרים. במה דברים אמורים בשוחט במזיד, אבל בשוגג מותרת אפילו לו לערב כמו שבארנו.
